צ’רלס גוסלין ( 1932-2007 ) היה מעצב ופרופסור לעיצוב חזותי ב- “מכון פרט” בברוקליו (Pratt Institute) ובבית הספר ללימודי עיצוב חזותי ניו-יורק ומלבד העובדה שגוסלין לימד אלפי סטודנטים לעצב טוב יותר קרוב ל- 40 שנה, כמובן שהיה לו גם עסק פרטי משל עצמו וכמה מהלקוחות הגדולים והמובילים ביותר בעולם.

נכון לגביי, עוד בצעורתי הייתי מנסה לעצב לוגואים. אני ממש זוכר שהייתי יושב ומשקיע שעות בשרבוטים חוזרים, שעות בניסיונות לעשות דברים שהם קצת יותר מעניינים, מנסה לכתוב את המילה, מנסה לצייר את המילה, במחברת, בפוטושופ, מנסה לעשות איזה אלמנט מעניין, מכניס איזה פילטר, משנה צבעים, מעקם ובסוף עוזב הכול כי זה גם ככה לא יצא טוב.

מאז ולמשך שנים רבות זנחתי את עניין הלוגואים, לא נגעתי בשום עפרון, לא שרבטתי שום ציור, לא יצרתי שום דבר משלי, כלום, נאדה. גם אם איכשהו במקרה הייתי מקשקש ציורים קטנים על עיתון ישראל היום בנסיעות בדרך לעבודה, אף פעם הם לא היו מגיעים לידי “בשלות” או לידי סיום. הכול תמיד נשאר בגדר סקיצה, בגדר לא גמור.

איכשהו יצא שבמשך כל השנים האלו, 7 שנים לייתר דיוק, זנחתי את היצירה לגמרי והתעסקתי דווקא בעבודת “הביצוע” ולא בעבודת “העיצוב”. אותה עבודת ביצועיסט סזיפית וקשה שדורשת הרבה אנרגיה ועירנות קפה, יכולות עמידה בלחץ, לוחות זמנים וגישה חיובית ללקוחות מעצבנים, ידע ויכולת לעבוד בכמה שיותר תוכנות (אם אפשר אז עדיף במקביל) וכמובן לא נשכח שהכול צריך להיות סופר מהר,מהר,מהר כי הבוס רוצה שנספיק כמה שיותר,יותר,יותר דברים מבלי שהוא יצטרך לשלם,לשלם,לשלם.

עכשיו למה אני מספר לכם את כל זה? כי באותו היום ובאותו הרגע שאיכשהו ממש במקרה נתקלתי בלוגואים של צ’רלס גוסלין, ישר כל החוטים במוח שלי התחברו לחורים המתאימים, הכול הסתדר במקום, הכול ניהיה ברור יותר, צלול יותר ופתאום לאחר 7 שנים יבשות קיבלתי רוח גבית חדשה ועכשיו הגיע הזמן לחזור שוב אל שולחן השרבוטים, אל שולחן היצירה, רק שהפעם אני מגיע מוכן יותר, בשל יותר וכמובן “מואר”.

מעניין אם צ’רלס גוסלין היה היום עוד בחיים, מעניין אם הוא היה יודע שמישהו, בחור ישראלי עם תחתונים, כתב עליו מאמר והושפע ממנו כל כך מרחוק, רק מלראות כמה לוגואים מבלי להכיר או לראות שום דבר אחר. ללא ספק הייתי שמח מאוד ללמוד אצל פרופסור גוסלין, זה גם נשמע ממש טוב באוזן, ללמוד אצל פרופסור לעיצוב, אך מכיוון שהדבר כבר אינו אפשרי וגם לא היה מעולם, כל מה שנשאר לי עכשיו הוא רק לנתח וללמוד מהעבודות שהוא השאיר, להבין איך הוא עושה את זה.

אלה הלוגואים שהשפיעו עליי. ככה לוגו אמור וצריך להראות מבחינתי. עבורי מדובר על 100 % שלמות גם אם יש אחרים שיגידו אחרת ולכן לשם אני שואף.